עימוד תורני אותנטי

[Bshlomecha]

עלו בדעתי כמה רעיונות יקרים בעיצוב העמודים, בדברים שיש בהם משמעות אמיתית ולא רק עיצובית.

א. לתת אפשרות בתנ"ך שתהיה פרישה של גוף הכתוב בצורה המקורית האותנטית, כמו בספרי התנ"ך [קורן, ברויאר, וכד'],
כאשר הפסוקים באים ברצף ולא בשורות נפרדות.
וכן בחילוק פרשיות פתוחות וסתומות [לא רק בסימון 'פ' ו'ס', אלא בצורה חזותית].

ב. בכלל זה - שסימון החלוקה לפרקים המקובלים לא יהיה כל כך עיקרי בתצוגה, [וממילא גם מספור הפסוקים],
[איני אומר לבטל את הציון לפרקים ופסוקים כפי המורגל, כיוון שבכל מקום כמעט מציינים המקורות לפי זה].

ג. אולי אפשר לסדר כך שכותרות הפרקים והפסוקים יהיו רשומים בצד העמוד [ב'גליון']
ו/או שיהיו בכתב מוקטן יחסית, בהיר יחסית [= אגב, יתכן שיש בזה מעלה גם בספרים אחרים, שהכותרות תהיינה בצבע בהיר יותר, מה שיוצר בידול נעים לעין, בקו נקי וחדיש, בלי להפוך את התוכנה לחגיגה צבעונית כמו הברירת מחדל ב'בר־אילן' ו'תורת אמת' וכיו"ב. [כמדומני שכך זה ב'ספריא', להבדיל].

ד. כל זה מצטרף למה שהעליתי פעם - להקטין הכיתוב בסוגריים עגולות (מקורות והפניות), ומרובעות [הערות והוספות],
ולע"ד ליצור הבחנה גם ביניהם [כי המקורות תמיד יכולים להיות קטנים עוד יותר, כי אינם חלק מרצף הקריאה].
[סליחה שאני מטריד ומזכיר שוב, אבל זה נראה לי משמעותי בנעימות הדברים לעין הקורא,
לפחות למי שהדבר מוצא חן בעיניו... וכמדומה שנעשה מקובל יותר ויותר הספרים היוצאים לאור].